החלטה בתיק ע"א 30984-12-11

המבקשת הגישה ביום 18.12.2011 ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם נ. זיתוני) מיום 20.11.2011, אשר דחה את בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשת וכפועל יוצא הורה על פינויה של המבקשת והדירה ברח' רוטשילד 68 בחדרה (להלן: "הדירה"), לא יאוחר מיום 10.1.2012 וכן חייב את המבקשת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,700 ש"ח.

בפניי בקשה שהוגשה ע"י גב' אנה שולר (להלן: "המבקשת") לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע פינוי הדירה ותשלום שכ"ט עו"ד והוצאות שנפסקו לטובת גב' רבקה עמר (להלן: "המשיבה"), לאחר שבקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא - נדחתה.

עיכוב הביצוע לו עותרת המבקשת הינו עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין. 

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 11.10.10 נחתם הסכם מכר לפיו נמכרה הדירה ע"י המבקשת למשיבה, כאשר תמורת המכר שולמה והזכויות בדירה הועברו על שם המשיבה (להלן: "הסכם המכר"). יצוין, כי במסגרת הסכם המכר ניתנה למבקשת האפשרות להתגורר בדירה, כנגד תשלום דמי שכירות של שנתיים מראש, אך חלק מהשיקים שנמסרו לתשלום דמי השכירות חוללו באי פרעון.  עוד יצוין, כי בין הצדדים נחתם הסכם מכר נוסף הנוגע לדירה נוספת אשר אינה רלוונטית לבקשה דנן.

ביום 19.6.2011 הגישה המשיבה בבית משפט קמא תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי המבקשת מהדירה היות והמבקשת לא עמדה בתשלום דמי השכירות.

ביום 20.6.2011 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה על דרך של המרצת פתיחה במסגרתה ביקשה להצהיר כי הסכם המכר בטל, וכי המבקשת היא בעלת מלוא הזכויות בדירה. כמו כן, ביקשה המבקשת צו מניעה זמני המעכב את הליכי הפינוי מהדירה.

ביום 27.7.2011 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר. למלשטריך - לטר) בבקשה לסעד זמני, ובמסגרתה ניתן צו מניעה, כמבוקש, וזאת כנגד הפקדת ערובה על ידי המבקשת בקופת בית המשפט בסך של 15,000 ש"ח עד ליום 8.8.2011. עוד נקבע כי אין לאפשר למבקשת להתגורר עד 12.12.2012 בדירה, ללא הבטחת תשלום שכר הדירה שסוכם כתשלום מראש ועל כן, על המבקשת להפקיד את יתרת דמי השכירות בסך של 39,400 ש"ח בקופת בית המשפט כדי למנוע את הפינוי (להלן: "ההחלטה").

ביום 14.9.2011 הגישה המבקשת בקשת רשות להתגונן במסגרתה ביקשה לעכב את ההליכים בבית משפט קמא עד להכרעה סופית בהמרצת הפתיחה בבית המשפט המחוזי.

ביום 20.11.2011 נדחתה בקשת הרשות להתגונן בבית משפט קמא (כב' הרשם נ. זיתוני) על יסוד הבקשה בלבד, היות והמבקשת לא הפקידה את הסך של 39,400 בקופת בית המשפט כאמור, בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.7.2011 ועל כן, ניתן פסק הדין המורה על פינויה של המבקשת מהדירה.

ביום 18.12.2011 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין ובד בבד הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר נדחתה בבית משפט קמא, ולפיכך, הגישה המבקשת בקשה דומה בבית משפט זה.

ביום 19.12.2011 ניתנה על ידי החלטה לפיה ניתן צו ארעי המעכב את ביצוע פסק הדין עד להחלטה אחרת ובמסגרתה הוריתי על הגשת תגובה לבקשה.

משהוגשה תגובת המשיבה אדון עתה בבקשה לגופה.

  טענות הצדדים:

המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה בנסיבות בהן הינה אישה בת 70 הלוקה בבעיות בריאותיות וסילוקה מביתה יהפוך אותה להיזקק לחסדי אחרים, מאחר ואין לה כל מקום מגורים אחר.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור יהא זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, בעוד שמנגד למשיבה לא ייגרם כל נזק באם יעוכב הביצוע.

עוד טוענת המבקשת כי ביום 20.6.2011 ניתן בבית המשפט המחוזי, בהתאם לבקשתה, צו מניעה זמני במעמד צד אחד וביום 27.7.2011 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט המחוזי כי צו המניעה הזמני יישאר על כנו בתנאי שהמבקשת תפקיד סך של 15,000 ש"ח עד ליום 8.8.2011. היות והסכום האמור הופקד על ידי המבקשת עד למועד האמור, טוענת המבקשת כי צו המניעה הזמני עומד בתוקפו, ומשכך לא יכול להיגרם למשיבה כל נזק באם יעוכב ביצוע פסק הדין עד להכרעה  בערעור.

לעניין סיכויי הערעור טוענת המבקשת כי קיים סיכוי סביר כי תזכה בערעורה ואין לומר כי הערעור חסר סיכוי או כי סיכוייו קטנים ועל כן, יש להיעתר לבקשתה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשת העלימה בבקשתה את אותו חלק מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.7.2011 לפיו על המבקשת להפקיד את דמי השכירות הנותרים בסך 39,400 ש"ח בקופת בית המשפט, עד ליום 5.9.2011, על מנת למנוע את פינויה מהנכס עד ליום 12.12.2012; לדברי המשיבה ההחלטה לעניין התניית עיכוב הפינוי ניתנה לאחר שנחקרו הצדדים ונשמעו טענותיהם, ומשלא הופקד הסכום הנ"ל, יש לדחות את הבקשה.